|רשימת הצפייה שלי ()
 
תגובה לכתבהתגובה לכתבה
שלחו כתבהשלחו כתבה
הדפסההדפסה
 
כבר לא שקופים. הזקנים בחברה 
 
 

גם זקנים נושכים

ד"ר מאיר בוזגלו מאמין שכדי לחנך את החברה יש להזכיר לה שהזקנים שחיים בתוכינו עודם בחיים, ועלינו, כחברה, להפסיק להתעלם מנוכחותם. רשמים בעקבות הצפייה ב"נבלות"

ד"ר מאיר בוזגלו
פורסם: 19.04.10, 13:32

החברה אלימה, ואלימות אין פותרים בעזרת אלימות. כלל זה טוב ויפה וראוי שיישמר. ואולם, כאשר דנים במדיום טלוויזיוני – בסדרה, כאשר יש דחיפות, והנטישה, ההתעלמות והעוול יוצרים מצב בלתי נסבל אזי אפשר לחרוג מכלל חינוכי זה. זה מה שעושה הסדרה "נבלות" שתוקרן השבוע ב HOT. קרן אבי חי, משתתפת פעילה במימון סדרה זו רואה בכך הזדמנות יוצאת דופן מבחינתה להעלות לסדר היום את היחס הקשה לזקנים בכלל, ולאלו שלקחו חלק פעיל בייסוד המדינה בפרט.

 

לא קלה דרכנו

אעיר שהיחס לזקנים הינו רע ומזעזע ומטריד לא רק בגלל שיקול תועלתני אנוכי, לפיו אנחנו במקרה הטוב נהיה זקניה של הארץ הזאת, אלא
הוא מהווה סימן, תמרור אזהרה לחברה שלמה של צעירים וזקנים שאיבדו את דרכם. עדות לכך ניתן למצוא בשיעורים המדאיגים במיוחד של התעללויות בזקנים במדינתנו. הדרך היחידה לעורר את תשומת לבם של הצופים בפרט והאזרחים בכלל היא על ידי הבהרה כי זקנים יכולים ל"נשוך", הם נחמדים מתוך בחירה. אל חברה קהה מדברים בשפה שהיא מבינה. דרך אגב, לקח זה נכון לגבי זקנים אך נכון גם לגבי כל "החלשים" הנחמדים, וחברה שמאפשרת את ההתעלמות ולפעמים את ההתאכזרות אליהם, ומתרפסת לדורסנים שבה, היא אכן חברה קהה. בעידן טכנולוגי מתקדם החלש הוא חלש מבחירה.

 

דור המייסדים מוקע חדשות לבקרים, מותקף, ולבסוף גם ננטש. המציאות כוללת עוד זקנים רבים. ראו את נטישתם של ניצולי שואה. במדינה היהודית היחידה, חיים ניצולי שואה רבים מדי מתחת לקו העוני. ואם לאלו אנו מתייחסים כך, ניתן רק לשער את היחס לזקנים עולים ול עניים מן הפריפריה. אכן, זהו סימפטום לתהליכים עמוקים יותר ולא רק לביקורת על עניינים הדורשים תיקון אותם השאיר דור המייסדים פתוחים. סימפטום זה מוכר בתקשורת דרך היחס לילדים, ולנו בקרן אבי חי חשוב להזכיר צד נוסף. הזקנים בסדרה רוצחים. דבר זה מזכיר לנו את הברור מאליו שעד היום אף זקן לא הרג אף צעיר. האלימות היא אמצעי אומנותי להזכיר את ההיפך, ומכאן התקווה ששפתה של הסדרה תוחלף בלמידה של קני המידה של ההתעללות, של התעלמות המוסדות, ולפעמים אף התעלמותן של המשפחות.

 


אלימות כאמצעי לשינוי. נבלות (באדיבות HOT)

 

מעיין הנעורים האבוד

יש משהו טראגי מסוג אחר בסדרה. הזקנים מקנאים בצעירים היפים, וכועסים על כך שהצעירים עסוקים בשלהם ואינם מתייחסים אליהם. הם מופיעים בפניעצמם כשבר כלי. כמו במקרה של דיכויים אחרים, הזקנים מקבלים את האופן בו הם נתפסים על ידי צעירים, הם בזים לזקנה ומכאן גם הבוז שלהם לעצמם כזקנים. כל רצונם הוא לחזור להיות צעירים, יפים וחטובים ואולי אפילו חצופים כמו הצעירים אותם הם רואים. הריפוי למצב של הזקן הוא קודם בשינוי היחס לזקנה, ולפעמים אף קודם כל שינוי היחס של הזקן עצמו לזקנה.

 

כאשר החיים נתפסים כבעלי מימד אחד בלבד, נעורים נצחיים, שכל מה שמלפניהם ומה שמאחוריהם הוא מיותר, קל ליפול לתפיסה מדכאת זו. הורות, משפחה, מקום בקהילה, ייעוץ, דאגה לעיר כל אלו נראים סתמיים, וכל מה שאנו ממשיכים לרצות הוא את "האדום האדום הזה". חיים שלמים של אדם מקיפים הכל, והטבע האנושי בניגוד לטבעם של יצורים אחרים שחולקים איתנו את הכדור הזה, בנוי לזה וכאילו תוכנן לכך: ראו את הטבעיות בה משחקת הסבתא עם נכדה. משהו בתרבות המערבית המודרנית בה אנו חיים הנתפשת בפני עצמה כ"קידמה" גורם לנו שנתעקש בכל כוחנו לשחק משחק שכל גופנו אומר לנו שאנו כבר איננו בנויים לו. עיוורון זה אינו עניין סוביקטיבי אלא עניין לתקופה ולתרבות בה אנו חיים. העובדה שבכל תרבות ראויה לא היה זה היחס לזקנים, אינה בגלל שאנו חכמים יותר אלא בגלל שאנו מבולבלים יותר. מהו מקור הבלבול? היכן פוגש בלבול זה את מבוכות אחרות שלנו? אמנם כל אלו אינם נדונים בסדרה, אך אלו השאלות שהיינו רוצים שיידונו לאחר הצפייה בסדרה. אנו מאמינים שעל היחס לזקנים להיות שונה וכל זהותנו היהודית עמוסה בתובנות ובערכים המטפחים את היחס לזקנה.

 

הרמב"ם מבהיר שהמסע הרוחני בעולם, הפלא על המימד המטאפיזי בהוויה, היחשפות למרחבים רגשיים אחרים יכולים לצמוח רק מן הרגע בו אדם עוזב את האפשרות ל"אקסטרים ספורט", ומן הרגע בוהוא יכול להעריך את יופים של הילדהילדה הנער והנערה לידו מבלי שתתלווה לזה החרטה על אובדן התאווה. בגיל הנעורים הכוחות הגופניים הם לרועץ לרוב מעלות האופי, כל שכן למחשבה זכה זאת הנובעת משלמות המושכלות והמביאה לחשוק בו יתעלה, כי לא ייתכן שהיא תימצא עם רתיחת הלחויות של הגוף9 אבל ככל שנחלשים כוחות הגוף ואש התאוות דועכת, מתחזק השכל ומתפשט אורו ומזדככת השגתו ו(האדם) שמח במה שהשיג.

 

לשם כך יש להכין ידע, מסוגליות להאזנה למוסיקה, לקריאה, לעידון יכולת ההנאה מן ההישגים הגדולים של האנושות, מזיקוק העולם הערכי, מהמחוייבות לספר את מה שהיית לו עד, את מה שלחמת עליו, ומה שחלמת עליו, להעיד על כוונותיך, ולהתריע על התפיסה הצרה של הדור החדש. הזקנים בסדרה נתפסו כשהם לא מוכנים לזיקנה וזהו קורבן נוסף שעל חלק מהם היה לשלם על האתגרים בהם פגשו בנעוריהם. ההכנה שלנו לזקנתנו אנו עוברת בראש ובראשונה בשיקום היחס המעוות שלנו היום לזקנה ולזקנים מסביבנו.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 
 
 
 YIT - פיתוח אתרים ואפלקציות    
 
© כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ו-HOT