יוצרי הסדרה "אבודים" הבינו את חשיבות העברת החוויה הפילוסופית, ממש כפי שהבינו קודמיהם, היוצרים של "עליסה בארץ הפלאות", "הקוסם מארץ עוץ", "מסעות גוליבר", "האודיסאה", "רובינזון קרוזו", ועוד.
בכל יצירה הגיבור או הגיבורים עזבו, בין אם במכוון ובין אם לא, את הבית - את הידוע והמוכר והגיעו לארץ זרה. על פניו ניתן לטעון שהגיבורים הללו אבדו, או לכל הפחות איבדו את הדרך. הם צעדו במסלול מסוים, וברגע נתון הם לפתע כבר לא היו באותה הדרך, או לפחות לא בדרך הנכונה. הם הלכו לאיבוד כביכול, מבלי לדעת כיצד לשוב.
המסר המרכזי המועבר הינו – חייבים להיות במקום הנכון. חייבים לדעת היכן נמצאים, ואם לא נמצאים שם, אז לפחות לדעת כיצד להגיע לשם. לא בכדי דורותי מקבלת את ההנחיות לעקוב אחר המדרכות הצהובות, שכן אלמלא הליכתה בדרך – היא תהיה אבודה. יתרה מכן, מועבר לנו מסר, כקוראים או כצופים, לפיו אם לא נהיה בבית - נמשיך להיות אבודים. אין ספק שבכל הספרים הללו הגיבור עובר תלאות וייסורים על מנת לחזור הבייתה, להיות בדרך, ולהפסיק להיות אבוד.
בראשית הייתה עליסה. אחר כך הגיע ג'ק (@Disney-ABC. All rights reserved)
הפילוסופיה בסדרה "אבודים" באה לידי ביטוי במספר רמות. ניתן לראות קו הפרדה ברור בין המסרים מהפילוסופיה המערבית ובין המסרים מפילוסופית המזרח. יתרה מכן, ניתן לראות מסרים חזקים מהעולם הדתי והמיתולוגי, אך הדרך בה הסדרה 'עושה פילוסופיה' היא על ידי הצגת מיקרוקוסמוס חברתי שעסוק בשאלות מפתח של הפילוסופיה (המערבית והמזרחית).
העלילה של הסדרה מקדמת הרבה מהפילוסופיה שהיא מציעה. ניתן לתמצת חלק מפילוסופיה זו במסרים הבאים: מוסר סובייקטיבי – האם טובת החברה עולה על טובתי האישית או טובת משפחתי הקרובה? כך נשאלות השאלות האם על מייקל לבגוד בחבריו ולהקריב אותם על מנת להציל את עצמו ואת בנו? או האם היה נכון ללוק להקריב את אביו כדי להוכיח את שיוכו לקבוצת ה'אחרים'.
שאלה פילוסופית נוספת שמעלה הסדרה, מדברת על מושג החירות - באילו תנאים מתקיימת חירות ועל מה החירות חלה? תחילה נדמה כי החירות נלקחה מהניצולים מעצם היותם תקועים באי, לאחר מכן חירותם כביכול נלקחת כאשר חלקם נלקחים בשבי. האם בכך הם אכן איבדו את חירותם? לא בטוח שהתשובה לכך אי פעם נמסרת.
מי הוא האחר?אבודים (@Disney-ABC. All rights reserved)
"אבודים" מרשה לעצמה לגעת במונח "האחר" - מיהו האחר? מהו עבורי? האם אני הוא האחר? המצב הטבעי לעומת המצב
המדיני – קבוצה של אנשים אשר יחד מרכיבים חברה, כל אחד בעל תפקידו ותרומתו נמצאים בה – האם נכון ליצור חברה בעלת חוקים או נכון יותר להשאר במצב הטבעי בה כל אחד דואג לעצמו הוא? מדע לעומת אמונה – מבחינה אפיסטימולוגית האם מה שאני יכול לדעת נעוץ באמונה או שמא מדובר בסיבתיות לוגית הנעוצה בפיזיקה ושאר המדעים? והנושא המוכר ביותר: טוב לעומת רע - האם טוב ורע קיימים בצורתם האידאית האפלטונית או שמא מדובר בתחומים רלטוויסיטים, כלומר - האם 'האחרים' טובים והניצולים רעים? והאם ג'ייקוב והאויב שלו מייצגים את הטוב לעומת הרע?.
* מאמר זה נכתב במסגרת M.A במסלול לפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב. סיון כהן sivanco@gmail.com
